עת"מ 2687/09

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת משנה מקומית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה ("הוועדה המקומית") לבטל היתר בנייה שניתן לשפיר להקמת מפעל בטון בראשון לציון. המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה מטעמים שיפוטיים, שכן הערכאה המוסמכת לבחון את החלטות ועדת המשנה והוועדה המקומית היא ועדת הערר מחוז מרכז. עוד הם טוענים כי היתר הבנייה בוטל בצדק בשל שלושה ליקויים: (1) היעדר חתימת מינהל מקרקעי ישראל על הבקשה להיתר; (2) אי השלמת עבודות פיתוח; (3) אי תשלום יתרת העמלה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי טענות המשיבים אינן תקפות. ראשית, באשר להיעדר חתימת המינהל, מצא בית המשפט כי המשיבים אישרו את ההיתר ואף הגנו על חוקיותו בהליכים קודמים, ועל כן אין באפשרותם לטעון כעת כי ההיתר פסול בעילות אלה. שנית, בית המשפט פירש את המסמכים הרלוונטיים ומצא כי התחייבותה של שפיר להשלים את עבודות הפיתוח בתוך תשעה חודשים מתייחסת למועד קבלת היתר הבנייה לאותן עבודות, ולא להקמת המפעל. עוד ציין בית המשפט כי טענת המשיבים בעניין זה הועלתה רק לאחר ביטול ההיתר. שלישית, בעניין דמי היתרה קיבל בית המשפט את עמדתה של שפיר כי העירייה עצמה היא זו שביקשה לדחות את תשלום אגרת היתרה עד לביצוע שומה מעודכנת. עוד ציין בית המשפט כי התנהלות המשיבים לאורך כל התקופה שבין מתן ההיתר לביטולו לא הצביעה על אי שביעות רצון מעמידתה של שפיר בתנאי ההיתר. בית המשפט קבע, כי הנימוקים שסיפקו המשיבים לביטול ההיתר היו עילות בלבד, וכי הסיבה האמיתית הייתה רצונם של המשיבים לבטל את ההיתר בשל שינוי מדיניות, במטרה למנוע את הקמת המפעל. בית המשפט הדגיש כי עמדת המשיבים פוגעת בעקרון הרציפות השלטונית, וכי התנהלותם לאורך כל ההליך אינה ראויה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הנימוקים הפורמליים שניתנו לביטול אינם מבוססים. לפיכך התקבלה העתירה, בוטלו החלטות ועדת המשנה והוועדה המקומית והמשיבים חויבו לשלם לשפיר 50,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.