בר"ע 56310-10-22

תקציר

פסק הדין בתיק זה נוגע לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפסול הגשת חוות דעת מומחה כראיה. המבקשים טענו כי עניינם חריג וכי חוות הדעת נחוצה, אך השופט דחה בקשה זו תוך שהוא מצטט תקדימים מבוססים לפיהם לבית המשפט שיקול דעת בלעדי לפרש את החוק והוראותיו, וחוות דעת מומחים בעניינים משפטיים אינן מותרות בדרך כלל. השופט התייחס למספר מקרים שחיזקו עמדה זו. עוד צוין כי חוות דעת המומחה כללה הנחות עובדתיות שלא הוסכמו עליהן, ואם יוסרו הוראות החוק, התקנות והחוזרים, לא יישאר תוכן רב בחוות הדעת. כמו כן, הדגישה השופטת כי ניתן להתייחס לסיכומי המבקש לחוזרים ולהחלטות עקרוניות, אך חוות הדעת עצמה לא תתקבל כראיה. החלטת בית הדין האזורי התקבלה, ובקשת רשות הערעור נדחתה.