ע"א 9304/20

תקציר

המבקשים, שהגישו תביעה לפיצויים נגד משרד הבריאות, ביקשו עיכוב ביצוע של פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתם בשל התיישנות. המבקשים טענו כי תביעתם, שהוגשה בשנת 2015, התייחסה לגילוי תסמונת רפואית שהפכה את המבקשת מס' 1 לעקרה, שנבעה לכאורה מטיפול רפואי רשלני בשנת 2005. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על כך שעילת התביעה התיישנה, והובילה להטלת הוצאות משפט ואגרות בסך 15,000 ₪. המבקשים ערערו על פסק הדין וביקשו עיכוב ביצוע, בטענה כי נודע להם על אבחון הפוריות בשנת 2008 וכי תשלום שכר הטרחה המוטל יגרום להם נזק כלכלי. עם זאת, בתשובה לבקשת השהייה הודגש כי בית החולים לא היה צד להליך וכי סיכויי ההצלחה של המבקשים בערעור נמוכים. המבקשים לא הצדיקו די הצורך את אי יכולתם לשלם את שכר הטרחה, תוך הסתמכות על טענות חסרות ביסוס בדבר מצוקה כלכלית. משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, כלומר על המבקשים לשלם את ההוצאות והאגרות המוטלות באופן מיידי, ללא כל שיהוי עד להכרעה בערעור. החלטה זו התקבלה על יסוד אי עמידתם של המבקשים בנטל ההוכחה הנדרש באשר למצבם הכלכלי.