ת"א 16182-12-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני שביקש המבקש. השופט נוקט משנה זהירות במתן סעד זמני, שהוא אמצעי חריג, ועליו לשקול את עילת התביעה, את מאזן הנוחות ואת היושר והצדק. השופט מוצא כי סיכויי הצלחת תביעתו של המבקש אינם ברורים, ונוטים לטובת המשיבים באשר למאזן הנוחות. טענותיה הכלליות של המבקשת והשיהוי בהגשת הבקשה מעלים שאלות בדבר תום לבה. הבקשה, שהוגשה שנים לאחר האירועים הנדונים, מבקשת לשנות את המצב הקיים באופן מהותי, דבר שאינו ראוי בהתחשב באופיו החריג של סעד זמני. זאת ועוד, הסעדים המבוקשים בבקשה דומים מאוד לסעדים המבוקשים בתביעה, דבר המצביע על כך שהמבקש מבקש סעד סופי בטרם עת. בהתחשב בגורמים אלה, השופט דוחה את הבקשה לסעד ביניים ומורה למבקש לשאת בהוצאות. במקום זאת, השופט מוציא הנחיות לחשיפת מסמכים, מגביל את משך הבקשות המקדמיות וקובע פגישת קדם משפט כדי לקדם את ההליך.