עת"מ 8238/08

תקציר

השאלה בפסק דין זה היא האם לבית המשפט לעניינים מנהליים נתונה הסמכות לבחון את החלטות המפקד הצבאי באיו"ש בדבר מתן היתרי שהייה בישראל לתושבי האזור לאחר התיקון לחוק בתי המשפט המינהליים, או שמא סמכות זו עדיין נתונה בידי בג"ץ. השופט קובע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות עניינית לדון בהחלטות אלה משום שהן מבוססות על חקיקה אזורית ומשפט בינלאומי ולא על המשפט הישראלי. השופט מדגיש כי סמכותו של חוק בתי המשפט המנהליים חלה בגבולותיה הריבוניים של ישראל, והחלטות המפקד הצבאי מעוגנות בתחיקת הביטחון של האזור ובמשפט הציבורי הבינלאומי. חוק האזרחות הזמנית והכניסה לישראל, המגביל מתן היתרים, אינו מעניק למפקד סמכות אלא מגביל את האפשרויות למתן מעמד או היתרים לפי חוקים אחרים. זאת ועוד, ההחלטה הנדונה אינה החלטה בדבר מתן היתר שהייה בישראל לצורך עבודה, אלא החלטה בדבר הסרת מניעה פלילית, המצוי מחוץ לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך, העתירה נדחית מאחר והיא מצויה בסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.