עמ"ש 49212-02-12

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב שאלת מידת התערבותה של ערכאת הערעור בפסק דין שהושג בפשרה ברמת בית משפט קמא. ככלל, התערבותה של ערכאת הערעור במקרים אלה מוגבלת לנסיבות חריגות בשל אופיים של פסקי פשרה וכוונת המחוקק העומדת מאחוריהם. עם זאת, במקרה הספציפי הזה, בית הדין לערעורים החליט להתערב בשל פיצוי בלתי הולם ובלתי הולם שנפסק לאישה שהתגרשה בניגוד לרצונה. בית המשפט קובע כי פסק דינו של בית משפט קמא אינו משקף את הדין המהותי ואינו עושה צדק במקרה זה. על פי פסק הדין, סכום הפיצוי בגין גירושין שלא מרצון של האישה צריך להיות גבוה משמעותית מפסיקת בית המשפט קמא, וקובע אותו על 70,000 ₪ בנוסף למחיר המוהר הנדחה. בנוסף, בית המשפט לערעורים מאשר את קביעותיו של בית משפט קמא בעניין פיצוי כספי בגין מטלטלין ותכשיטי זהב, ומוצא אותן מבוססות היטב. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערערת, בסך 10,000 ₪. פסק הדין דן בהרחבה בעקרונות המשפטיים ובפסיקה הנוגעים לפסקי פשרה ובדין המהותי העוסק בפיצויים בגין גירושין שלא מרצון, במטרה לעודד פשרה תוך שמירה על הצדק ושלטון החוק. ההחלטה מתקבלת פה אחד, וסכום הפיצוי ישולם על ידי הבעל לאישה.