בג"צ 9328/05

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה לביטול ההפקעה ולהשבת הבעלות בחלקה 157 בגוש 13698 באזור צפת לעותרת. המגרש, ששטחו כ-2 דונם, הופקע על ידי שר האוצר יחד עם חטיבת קרקע של 5820 דונם בשנת 1976 לצורך הרחבת העיר צפת. העותר טען כי ההפקעה בטלה מאחר שלא מומשה או ננטשה, וביקש פיצוי כספי בהתאם לערכה הנוכחי של החלקה. בית המשפט אמנם הכיר בכך שעיכוב במימוש ההפקעה יכול להצדיק את ביטולה, אך מצא כי נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה אינן מצדיקות החלטה כזו. החלקה המדוברת הייתה חלק משטח הפקעה גדול יותר, וביטול הפקעת חלקה קטנה זו לא יהיה סביר כאשר מסתכלים עליו בכללותו. בית המשפט ציין כי המשיבים כבר פיתחו חלקים ניכרים משטח ההפקעה, בנו מאות יחידות דיור וכבישים, והציגו תכניות לבניית יחידות נוספות. נפסק כי המשיבים לא זנחו את מטרתה הציבורית של ההפקעה, וכי מימושו של שטח כה גדול הוא הליך מדורג. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בטענת המשיבים כי מאפייני חלוקת המקרקעין מצדיקים את הליך ההפקעה. מאחר שמטרת ההפקעה לא נזנחה, והמשיבים פעלו להגשמתה, נדחתה העתירה. עם זאת, בית המשפט הותיר פתוחה את האפשרות לעותר לנהל משא ומתן על פיצוי כספי עם המשיבים, ובמידת הצורך לפתוח בהליך בבית משפט מוסמך. השופט מ' נאור נתן את פסק הדין, בהסכמת השופטים א' גרוניס וא' ארבל.