ת"א 24133-12-19

תקציר

התובע תבע שש חברות ביטוח לתגמולי ביטוח תאונות אישיות לאחר שלטענתו שבר את ידו בביתו. היו לו שמונה פוליסות רלוונטיות אצל הנתבעים ופוליסה נוספת אצל הפניקס ביטוח, ששילמה לו ללא התדיינות משפטית. הנתבעים טענו כי התובע שבר את ידו במתכוון, ובכך פטר אותם מאחריות. לפני השימוע הגיעו חמישה נתבעים לפשרה עם התובע. פסק הדין פסק לטובת הנתבע הנותר, והטיל על התובע את נטל ההוכחה להוכיח כי התאונה לא הייתה מכוונת, דבר שלא עשה. המבטחת הציגה ראיות מספיקות לכך שהתובע גרם במתכוון לשבר. הנסיבות שהובילו לאירוע, שיחותיו של התובע עם חברות הביטוח והסתירות בעדותו פגעו באמינותו. השופט דחה את התביעה נגד הנתבע האחרון, ופסק להם שכר טרחת עורך דין וחלק משכר טרחת המומחה. סכומי הפשרה שקיבל התובע מהנתבעים האחרים היו נמוכים מ-50% מתביעתו, מה שמצביע על סיכוי גבוה יותר שתביעת המרמה תצליח.