ע"פ 9590/00

תקציר

המערער, רפאל עזאני, נשפט והורשע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה במספר עבירות הקשורות לתאונה בה עלה על מדרכה ופגע בהולך רגל והביא למותו. סעיפי האישום כללו הריגה, סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה ללא חושים מלאים ונטישה לאחר פציעה. בית המשפט המחוזי הרשיע את עזאני בגרימת מוות ברשלנות ובעבירות נוספות, וגזר עליו 46 חודשי מאסר, מתוכם 34 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי, לצד פסילה של 15 שנה מהחזקת רישיון נהיגה. עזאני ערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. הטיעון המרכזי לביטול ההרשעה בגרימת מוות ברשלנות היה הגנת האוטומטיזם, בטענה שאין לו שליטה על מעשיו. עם זאת, השופטים, השופטת ט' שטרסברג-כהן והשופטת א' א' לוי, אישרו את קביעת בית המשפט המחוזי כי עזני לא הצליח להוכיח הגנה זו, נוכח חזקת הרשלנות במעשיו. השופטים הסכימו גם עם קביעת הנטישה של בית המשפט המחוזי, וציינו את התנהגותו המוזרה של עזאני לאחר התאונה, אך בחרו שלא להעמידו לדין בגין עבירה זו, בהתחשב בנסיבות. באשר לערעור על גזר הדין, הפחיתו השופטים את תקופת המאסר ל-24 חודשים, בהתחשב בנסיבות ובאורך שלילת הרישיון. הם הכירו בשינוי בחומרת מדיניות הענישה ובצורך להטיל עונשים חמורים על עבירות תנועה המסכנות חיים. חוות הדעת האבחנתית בעניין עזאני התבקשה להיות מובאת לידיעת שירות בתי הסוהר לעיונם. לסיכום, השופטים דחו את הערעור על גזר הדין אך קיבלו חלקית את הערעור על העונש והפחיתו את תקופת המאסר.