ה"פ 22094-01-11

תקציר

המבקשים והמשיבים ניהלו משא ומתן למכירת מקרקעין, אך החוזה מעולם לא נחתם למרות ששני הצדדים הסכימו על כל התנאים המהותיים ואף קבעו מועד לחתימה. לאחר מכן ביקשו המבקשים לדחות את מועד החתימה ולשנות חלק מתנאי החוזה, אך המשיבים סירבו ונסוגו מהמכירה. המבקשים תבעו, בטענה כי קיים חוזה מחייב, והמשיבים הפרו את חובת תום הלב. בית המשפט מצא כי החוזה הבלתי חתום אינו יכול להיחשב כמחייב שכן כוונת הצדדים הייתה שהוא ייחתם, והחתימה היוותה דרישה מהותית ולא פורמלית גרידא. בעוד שהתנהלות המשיבים עשויה הייתה להוות חוסר תום לב, נזקם של המבקשים לא היה גדול דיו, ואשמת המשיבים לא הייתה ברורה דיה, כדי להצדיק התעלמות מחובת החתימה. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה, אך ציין כי המבקשים יכולים להגיש תביעה נפרדת לסעד כספי על בסיס הפרת תום הלב, שכן הדבר אינו בסמכותו של בית המשפט. פסק הדין ניתן ללא הוצאות משפט, והעתק ממנו היה אמור להישלח לבאי כוח הצדדים.