ת"א 2412/00

תקציר

התביעה הוגשה על ידי התובעת, עמותה רשומה שהוקמה בשנת 1989, והעומד בראשה, מר אברהם פריד, נגד העיתונאים שכתבו וערכו מאמר שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות, עורכי העיתון וחברת ההוצאה לאור שלו. המאמר עסק בחקירת התנהלות התובעים, בעיקר בכל הנוגע לקבלת כספי ציבור. לטענת התובעים, הכתבה כללה עשרות רבות של ביטויים פוגעניים המהווים לשון הרע. בית המשפט קבע כי עיקר הביטויים המופיעים בכתבה היו ברורים וחד משמעיים ומהווים לשון הרע. הכתבה התייחסה בעיקר לקבלת כספי תמיכה שלא כדין ממשרד החינוך על ידי התובעים, ולדיווחים הכוזבים שהוגשו על ידם לקבלת כספים אלה. היא התייחסה גם לליקויים חשבונאיים ואחרים בניהול התובעת, וכן לאופיו ואישיותו של התובע. בית המשפט בחן כל קבוצת ביטויים בנפרד ומצא כי הנתבעים הצליחו להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי שתי קבוצות הביטויים הראשונות, שהיוו את חלק הארי של הכתבה, מוגנות באמיתות הפרסום לפי חוק איסור לשון הרע. מדובר בביטויים הכוללים אמירות אמת ויש בהם עניין לציבור. חלק מהביטויים הפוגעניים בכתבה נופלים גם הם תחת הגנת הפרסום המותר. אשר לקבוצת הביטויים השלישית, אשר התייחסה לקיומם של ליקויים חשבונאיים ואחרים בניהול התובעת, קבע בית המשפט כי הנתבעים הוכיחו כי הם מוגנים גם על ידי אמת הפרסום. עוד קבע בית המשפט כי הכתבה כללה גם רכיב קטן יחסית שעניינו הבעת דעה על אופיו ומעשיו של התובע, וכי התבטאויות אלה אינן עולות כדי לשון הרע. לפיכך, לא היה צורך לבחון את קיומן של הגנות בעניין זה. לפיכך נדחתה התביעה במלואה וחויבו התובעים לשלם לנתבעים שכר טרחת עורכי דין והוצאות בסך 75,000 ₪.