ע"א 178/65

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו קיום צוואה. הערעור ביקש לערער על תוקפה של צוואה אבודה ועל הוספתה לאחר מכן. הצוואה, מספטמבר 1943, והוספתה מנובמבר 1948, שתיהן חתומות על ידי המצווה ושני עדים, נקבעו כתקפות על ידי בית המשפט המחוזי. המערערת, בתו של המנוח, טענה כי אין בסיס משפטי לעריכת צוואה אבודה בישראל. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הדין האנגלי, הנהוג לגבי צוואות אזרחיות בישראל, קובע שילוב מסמכים המוזכרים בצוואה, גם אם אין להם תוקף משפטי. עיקרון זה מסייע לבסס את קיומה ותוכנה של הצוואה האבודה משנת 1943, מה גם שהיא הוזכרה בתוספת המאוחרת יותר. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר היעדר הוכחת קיומה של הצוואה, חתימתה ואובדנה, ומצא ראיות מספיקות מהעדויות והמסמכים שהוצגו. כמו כן, הוחל העיקרון המשפטי האנגלי של שילוב מסמכים קיימים בצוואה על בסיס אזכור וזיהוי, הקובע את תוקפה של הצוואה משנת 1943 למרות היעדר המסמך המקורי. בהיעדר הוכחה לביטול מכוון, קבע בית המשפט כי הצוואה והוספתה צריכות לעמוד בעינן, דחה את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים.