ת"צ 13189-06-13

תקציר

התיק סובב סביב מסירת מסמכים משפטיים לדירקטורים שאינם תושבי חברה הנסחרת בבורסות בתל אביב ובארה"ב. התובע, המבקש לתבוע את הדירקטורים, מבקש את אישור בית המשפט למתן תוקף למסירת התביעה למשרדי החברה בישראל, שכן כתובות הדירקטורים אינן זמינות לציבור. לטענת התובעת, מאחר שהדירקטורים מודעים לתביעה והחברה מנהלת את ענייניהם המשפטיים, יש לראות במסירה כדין לפי תקנה 482. הנתבעים טוענים כי יש לפעול לפי תקנה 500, המתווה את נוהל המשלוחים מחוץ לסמכותו של בית המשפט. בית המשפט, בהסכמתו עם הנתבעים, מדגיש את הצורך בזהירות בהליכים משפטיים בינלאומיים ואת הדרישה לבקש אישור למשלוחים מחוץ לתחום השיפוט. מובהר כי אין די בידיעת הדירקטורים על טענת הדירקטורים כדי לעקוף את תקנה 500 וכי בחירת החברה שלא לפרסם כתובות דירקטורים אינה תומכת בעמדת התובע. השופט, בהתייחסו לפרשת הכט, מציין כי על המחוקק להתייחס לסוגיה זו ורואה את הדין הקיים ברור. משכך, הבקשה לאישור המסירה נדחית, והתובע נדרש לכסות את הוצאות הנתבעים.