ת"א 36009-05-18

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה נגד מדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו לקיבוץ משמר העמק עקב רשלנות וחוסר תום לב לכאורה של השירותים הווטרינריים. לטענת הקיבוץ, החלטת השירותים הווטרינריים שלא להוציא צו השמדה לאפרוחי המדגרה הנגועים בסלמונלה הושפעה משיקולים כלכליים זרים, שגרמו להפסדים כספיים. עם זאת, השופט קבע כי הקיבוץ לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בגין טענה זו. השירותים הווטרינריים פעלו בתום לב, משיקולים מקצועיים, והנחיותיהם להתמודדות עם ההתפרצות היו סבירות. ההחלטה שלא להשמיד את האפרוחים באופן מיידי הייתה מוצדקת בשל חוסר הוודאות לגבי מיקום הנגיף והצורך בתגובה מדודה. טענת הקיבוץ כי שיקולים כלכליים קיבלו עדיפות הופרכה, והשינוי בכיסוי הביטוחי לאחר האירוע לא הצביע על שיקול כלשהו של אינטרסים כלכליים. כמו כן, התנהלות השירותים הווטרינריים לא הוכיחה רשלנות. הם נתנו הנחיות ברורות לקיבוץ ופעלו בסבירות, והחלטותיהם לא היו הגורם לנזק של הקיבוץ. במקום זאת, הנזק נבע מהחלטה מודעת של הקיבוץ להשמיד את האפרוחים בניגוד להנחיות השירותים הווטרינריים. בעקבות זאת פסק השופט לטובת הנתבע והורה לקיבוץ לשלם למדינה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 17,500 שקל.