מ"ת 19752-08-11

תקציר

המבקש ביקש להאריך את מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. כתב אישום שהוגש בשנת 2011 מייחס למשיבים חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333, 335(א)(1), 335(א)(2) ו-29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בכתב האישום נטען כי המשיבים, תוך כדי נהיגה, סטו במכוון לעבר המתלונן, שנאלץ לקפוץ מהדרך כדי להימנע מפגיעה. לאחר מכן חזרו המשיבים, והמשיב מס' 1 יצא מהרכב, התקרב למתלונן, ולאחר חילופי דברים קצרים תקף אותו פיזית וגרם לו לחבלות קשות. הראיות שהוצגו כללו את הודעותיו המפורטות של המתלונן שזיהו את המשיב מס' 1 כתוקף ותיארו את הרקע לתקיפה, דבר שאושר בהודעתו של המשיב מס' 1 במשטרה. בנוסף, דברי המשיבים מיקמו אותם במקום ואיששו חלקית את גרסתה של המתלוננת. גם היעדרותם המכוונת של המשיבים מחקירת המשטרה ורישומיהם הפליליים תמכו בתיק נגדם. בית המשפט מצא בחומר החקירה פוטנציאל ראייתי מספיק כדי להצדיק את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. החלטה זו התבססה על הראיות הישירות והנסיבתיות הקיימות, לרבות דברי המשיבים עצמם, חומרת העבירה והסיכון לשיבוש הליכי משפט וסכנה לציבור. אמצעים חלופיים נחשבו בלתי מספקים במקרה זה.