ת"א 1700/06

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני הליכים משפטיים נפרדים אך קשורים בין בנק ללקוחותיו, בנוגע לחוב כספי של כ-7 מיליון שקל הנובע מאשראי, הלוואות וערבויות. בהליך הראשון ביקש הבנק פסק דין מקוצר, אותו נתן בית המשפט לאחר שהנתבעים לא מילאו את התנאי שנקבע לחופשה כדי להתגונן. הנתבעים ערערו על החלטה זו אך ללא הצלחה. בהליך השני ביקשו הנתבעים סעד הצהרתי וביקשו מבית המשפט להצהיר כי אין להם חוב לבנק. עם זאת, בית המשפט קבע כי הדבר סותר את ההחלטה המסכמת בהליך הראשון. מאחר ששני המקרים התבססו על אותה מערכת עובדות וטיעונים משפטיים, פסק הדין בהליך הראשון היווה מעשה משפטי, ולנאשמים כבר ניתנה הזדמנות להציג את הגנתם אך לא עשו כן. לפיכך נדחתה התביעה השנייה, והתובעים חויבו בהוצאות הבנק, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪. בנוסף, נדחתה בקשתה של התובעת מס' 5 לתקן את כתב תביעתה, שכן תביעתה לא נחשבה חדשה וכבר נדונה בהליך הראשון. בפסק הדין הודגש כי דחיית בקשת רשות להתגונן אינה יוצרת כשלעצמה השתק, אך פסק הדין שבא לאחר מכן פועל כאקט משפטי בעניין.