ע"פ 4777/11

תקציר

פסק הדין דן בכלל לפיו בתי משפט לערעורים אינם צריכים להתערב בדרך כלל בעונשים המוטלים על ידי ערכאות נמוכות יותר, אלא אם כן העונש מופרז ביותר. בעוד חומרת מעשיו של המשיב – שכללו הטרדה, איומים ותקיפה חמורה של בת זוגו בסכין – מוכרת, בית המשפט שוקל גם את מכלול העונשים בגין עבירות דומות ואת נסיבותיו האישיות ומצבו הנפשי של המשיב. עונשו של בית משפט קמא של חמש שנות מאסר נתפס כהחלטה מאוזנת, למרות שבית המשפט מכיר בכך שהיה עשוי להטיל עונש חמור יותר אילו הייתה זו הערכאה הראשונה. פסק הדין מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולא באמצעות חשבון השוואתי, ובסופו של דבר בית המשפט מחליט כי אין הצדקה להחמיר בעונשו של המשיב. לפיכך, הן ערעור המדינה והן ערעור המשיב נדחים. החלטה זו הינה סופית ותימסר ב-1 בנובמבר 2012.