ת"א 25475-04-20

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך על פינוי דיירים מוגנים מנכס בתל אביב. התובע, בעל הנכס, ביקש לפנות את הנתבעים להריסת המבנה הקיים ולבניית מבנה חדש. על פי חוק הגנת הדייר, פינוי מותר אם המשכיר מעוניין להרוס את הבניין ולבנות בניין נוסף, בתנאי שיודיע על כך לשוכר ויציע הסדר זמני. בית המשפט בחן האם מתקיימים התנאים לפינוי לפי סעיף 131(10) לחוק, ובפרט "תנאי הצוואה" ו"תנאי הרישיון". פסק הדין דן בדרישות ובפסיקה קודמת בנוגע לתנאים אלה ומגיע למסקנה כי הן מתקיימות במקרה זה, שכן לתובע כוונה רצינית להרוס ולבנות מחדש, הנתמכת בהיתר הריסה תקף ובהיתר בנייה מותנה. בית המשפט דן גם בנורמות ובפסיקה קודמת בנוגע לקביעת הסדרים חלופיים לדיירים, תוך שימת דגש על המגמה של פיצוי כספי במקום הסדרים בעין. דמי הפינוי מחושבים על בסיס שווי השוק של הנכס ודמי המפתח, כולל הוצאות נוספות בגין העברת הדיירים ונסיבות ייחודיות. בית המשפט החליט כי על הנתבעים לפנות את הנכס ולשלם דמי פינוי בסך 6,200,000 ₪ עד ליום 1.6.2025. פסק הדין מעדיף גישה נדיבה כלפי השוכרים, ושכר הטרחה נקבע על כ-90% משווי השוק, כולל תוספת מיוחדת בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה. לצדדים יש אפשרות לנהל משא ומתן על תנאי פינוי שונים, ופסק הדין מעניק זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.