ע 15/11

תקציר

הערעור מתייחס לחייל שהורשע בשלוש עבירות של שימוש בסם מסוכן ונגזרו עליו 45 ימי מאסר בפועל במסגרת עבודות שירותו הצבאי, חודשיים פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וחודשיים מאסר על תנאי. הדיון התמקד בשלוש סוגיות עיקריות: האחת, טענת האכיפה הבררנית, שהועלתה על ידי ההגנה, בטענה כי קיימת אפליה בין עניינו של המערער לבין עניינו של חייל אחר, טור סמואלוב, שכתב האישום נגדו בוטל. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענה זו, שכן היו הבדלים משמעותיים בין שני המקרים, לרבות ההבדל המכריע בריכוז התרופה שנמצא בדגימות השתן שלהם. הסוגיה השנייה הייתה משקלה של הודאת המערער. בית המשפט ייחס משקל רב לאמרה, מצא אותה מפורטת ואותנטית, ודחה את טענות המערער בדבר לחץ וכפייה במהלך החקירה. הסוגיה השלישית הייתה קבילותם ומשקלם של ממצאי בדיקת דגימת השתן של המערער, אשר הצביעה על ריכוז הסם מתחת לסף הנדרש בדרך כלל להרשעה. בית המשפט קיבל את עדותו של ד"ר רוטנברג בדבר מהימנות הבדיקות ופענוח תוצאותיהן, ומצא כי הממצאים, אף שלא היו בעלי ריכוז גבוה, היוו ראיה מספקת לשימוש בסמים של המערער, במיוחד בשילוב עם ההודאה. בית המשפט התייחס גם לסירוב למסור דגימת שתן, שנחשבה כראיה נוספת התומכת בהודאה. לבסוף נדונו הערעורים על גזר הדין. ההגנה ביקשה להקל בעונש, בעוד התביעה טענה למאסר בפועל ולא לעבודה צבאית. בית המשפט דחה את ערעור ההגנה, וקבע כי העונש קל, וקיבל את ערעור התביעה, בקובעו כי על המערער לרצות את העונש במאסר בפועל. החלטה זו התבססה על חומרת עבירות הסמים בצבא, הצורך בהרתעה, ועל נסיבותיו הספציפיות של עניינו של המערער, לרבות היעדר חרטה ועבירות המשמעת שבוצעו לאחר הגשת כתב האישום. המערער נצטווה להתייצב לתחילת ריצוי עונשו.