ע"א 13421-06-11

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על בעלות על מבנה וקרקע צמודה ברחוב השופטים בחולון. המשיבים ביקשו לפנות את המערערת מהנכס וביקשו תביעה כספית לדמי שימוש, בטענה להחזקה שלא כדין. המערער תבע זכויות במקרקעין מכוח רכישת זכויות החזקה על ידי אביו המנוח בשנת 1959. השאלה המרכזית הייתה האם הוכיחו המשיבים את זכויותיהם במקרקעין שבמחלוקת. הוצגו מספר הסכמים רלוונטיים לקרקע. המערער טען, כי רכושו הוחרג מהסכם מיום 2.3.1952, לפיו אין למשיבים כל זכויות בו. המשיבים טענו כי הנכס נכלל בשטח שנרכש. שגה בית המשפט כשפסק לטובת המשיבים בשלוש חזיתות. ראשית, נטל ההוכחה נפל על המשיבים, אך הם לא סיפקו תרשים מכריע שיכול לזהות את האזור המוחרג. שנית, טענת בית המשפט כי השטח המתואר בהסכם החזקה של המערערת אינו מסתכם ב-120 מ"ר אינה מבוססת. שלישית, יש לקבל את טענת ההשתק השיפוטי, המבוססת על הליך קודם, שכן טענות המשיבים בתביעות שונות סתרו זו את זו. הערעור התקבל בחלקו, ופסק דינו של בית משפט קמא בעניין הבניין ששטחו 120 מ"ר בוטל. המשיבים חויבו לשלם למערער את שכר טרחת עורך הדין ואת אגרת הערעור.