ת"א 63103-07-19

תקציר

התובעים, הטוענים כי בבעלותם חלקת אדמה בבית ג'אלא, מבקשים לרשום את הקרקע על שמם. הם מבססים את תביעתם על רכישת הקרקע מעיזבונו של המנוח סבא אל-ח'את, הרשום כבעלים, וירושה מאביהם. עם זאת, מהראיות עולה כי לאביהם של התובעים היו יורשים נוספים וכי בצו הירושה לא צוין כי התובעים הם היורשים היחידים של הקרקע. כמו כן, התובעים לא צירפו את כל הצדדים הנדרשים להליך, לרבות יורשיו של סבא אל-ח'ת ואחיהם של התובעים. התובעים גם לא הצליחו להוכיח די הצורך את החזקתם הרציפה והבלתי שנויה במחלוקת בקרקע. מנגד, מהראיות שהציגו הנתבעים, לרבות תצהירו של משה מאירי והסכם החכירה, עולה כי הקרקע נרשמה בשנת 1969 על שם אסכנדר סבא בן עבדאללה עיסא אלקהת ולאחר מכן נמכרה לנתבעת הראשונה, הימנותא. רישום זה נערך כדין על פי החוקים הרלוונטיים ולא התבסס על זיוף או תרמית כלשהם, כפי שנטען על ידי התובעים. התובעים גם לא יכלו להפריך את הרישום במסמכי החזקה או בתשלומי מס כלשהם. לפיכך, בית המשפט דוחה את טענת התובעים ומקבל את תביעתם שכנגד של הנתבעים. בקשת התובעים לרשום את הקרקע על שמם נדחית, ותחת זאת הם נדרשים לשלם לנתבע הראשון דמי שימוש סבירים בסך 18,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪. כמו כן ניתן צו מניעה קבוע, האוסר על התובעים להיכנס לחלקת המקרקעין שבמחלוקת.