עע"מ 119/12

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לאזרח ישראלי הנשוי לפיליפינית, שנכנס תחילה לישראל באשרת עבודה. לאחר שבני הזוג הגישו בקשה לשינוי מעמדה בהתבסס על החיים המשותפים שלהם, הם היו כפופים לראיונות מרובים שבהם סתירות בהצהרותיהם העלו ספקות לגבי כנות מערכת היחסים שלהם. משרד הפנים החליט שלא לשדרג את מעמדו של המבקש, מה שהוביל לשורה של עתירות וערעורים. פסק הדין האחרון, של בית המשפט לעניינים מנהליים, אישר את ההחלטה שלא להעניק למבקש מעמד של קבע, בשל חוסר הכנות של מערכת היחסים ביניהם, מה שגרם לבני הזוג לבקש עיכוב ביצוע עד להגשת ערעור. עם זאת, השופט דחה את הבקשה, בנימוק של סיכויי ההצלחה הנמוכים בערעור לאור הראיות והפסיקות הקודמות. ההחלטה הושפעה גם מחוסר השקיפות של המבקשים ומהאופי ההפיך של הרחקתו של המבקש מהארץ. השופטת הכירה באי הנוחות שנגרמה אך הדגישה כי הנזק אינו בלתי הפיך, שכן המבקשת תוכל לחזור לישראל אם ערעורה יתקבל. סיכום מקיף זה משרטט את ההליכים המשפטיים המורכבים ואת הרציונל של בית המשפט העומד מאחורי פסק דינו.