ע"א 322/98

תקציר

בפסק דין זה, חברה שאושרה לפי חוק עידוד השקעות הון ביקשה לקבל בחזרה מענקים כספיים שנתפסו על ידי המועצה האזורית תמר לצורך גביית תשלומי ארנונה כלליים. החברה טענה כי היא פטורה מתשלום ארנונה וכי כספי המענק יועברו אליהם. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתם וביטל צו מניעה זמני שאסר על משרד המסחר והתעשייה להעביר את כספי המענק למועצה. החברה ערערה על החלטה זו וביקשה צו מניעה זמני עד להגשת הערעור, שנדחה. בית המשפט קבע, כי עיכוב חיוב כספי אינו בדרך כלל בלתי הפיך והמערערת לא הוכיחה סיבה משכנעת לסטות מהכלל לפיו יש לקיים פסק דין. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערערת לא הראתה סיכויי הצלחה בערעור וכי פוטנציאל הנזק לחברה אינו עולה על הנזק הפוטנציאלי למועצה אם יינתן צו המניעה. בסופו של דבר, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, כלומר פסק הדין המחייב את החברה לשלם מיסים למועצה יעמוד על כנו כל עוד הערעור מתנהל.