ת"א 25147-05-12

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת, סחיטה טרייה (2007) בע"מ, היא הבעלים של המותג "סחוט טרי" וזכאית להגנה מכוח דיני סימני מסחר, כמו גם עוולת גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט עד אמצע שנת 2011. סימן המסחר של התובעת לא נרשם עד שנת 2009, כך שלפני מועד זה, הסעד היחיד שהיה קיים היה צו מניעה. בגין התקופה שלאחר רישום סימן המסחר פסק בית המשפט לתובע סך של 556,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין טובת ההנאה שהפיקו הנתבעים מהשימוש בסימן המסחר, וכן הפרשי הצמדה וריבית על פי דין מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום. סכום זה חושב על בסיס ההכנסות שהפיקו הנתבעים ממכירת מיצי פירות תחת שם המותג של התובעת, בשיעור של 5% לבקבוקי 5 ליטר ו-10% לבקבוקי חצי ליטר. בנוסף, הורה בית המשפט לנתבעים 1 ו-3 – אשר נמצאו אחראים אישית – לשלם לתובע 25,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין ומחצית מאגרת בית המשפט ששילם התובע. התביעה כנגד הנתבעים האחרים (2, 4, 5 ו-6) נדחתה, אך לא נפסקו הוצאות לתובע, בהתחשב באופייה הכולל שלא לצורך של התביעה. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ומהווה את פסק הדין הסופי בעניין.