LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 25085-09-23

פסק-דין שלום עכו

📋
מספר הליך25085-09-23
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך26 ביולי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזעכו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםפלוני נ. זידאן זידאן הובלות ומנופים
👨‍⚖️
שופטיםראמי נ. נאסר

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"א 25085-09-23 (שלום עכו), אשר עסק בשאלת סיווגו של אירוע תאונתי כ"תאונת דרכים" על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: **"חוק הפלת"ד"**). ### 1. הרקע המשפטי ותמצית המחלוקת התובע נפגע ביום 14/09/2021 בעת שסגר את דלת ארגז המשאית, לאחר שסיים (לשיטתו) את פריקת הסחורה. השאלה המשפטית המרכזית הייתה האם פעולה זו עולה כדי "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", או שמא מדובר בפעולה המוחרגת מהחוק כחלק מ"פריקה וטעינה". ### 2. העקרונות המשפטיים שיושמו (Legal Principles) בית המשפט נסמך על הלכות מושרשות כדי לקבוע את גבולות הגזרה של המונח "תאונת דרכים": * **מבחן הפעולה הפיזית והאינטגרלית:** בהתאם להלכת *ינטל* (רע"א 9084/05), נקבע כי פעולה שחיונית לנסיעה צריכה להיות חלק טבעי ואינטגרלי ממנה. בית המשפט הדגיש כי לא די ב"כוונה לנסוע" כדי להפוך פעולה לשימוש תחבורתי; נדרש שהפעולה תהיה חיונית במובן הפיזי המיידי לנסיעה (כגון התנעה או שילוב הילוך). * **החזקה הממעטת (פריקה וטעינה):** בית המשפט עשה שימוש נרחב בהלכת *אלשעאר* (רע"א 7617/97), הקובעת כי פעולות לוואי של פריקה וטעינה, כגון סגירת דפנות או דלתות ארגז המשאית מיד לאחר הפריקה, מהוות חלק אינטגרלי מפעולת הפריקה. * **כלל "ידה של החזקה הממעטת על העליונה":** בהתאם להלכות *נזרי* ו-*פטקין*, כאשר מתקיימת תחרות בין "החזקה המרבה" (התנתקות או נפילת חלק מרכב) לבין "החזקה הממעטת" (פריקה וטעינה), החזקה הממעטת גוברת. נפילת מטען במהלך פריקה אינה יוצרת סיכון תחבורתי נוסף מעבר לסיכון הכרוך בעצם פעולת הפריקה, ולכן אינה מזכה בפיצוי לפי חוק הפלת"ד. ### 3. חדשנות והכרעה משפטית (Legal Innovations) * **דחיית הניסיון ל"נתק" סיבתי:** התובע ניסה להפריד בין פעולת הפריקה לבין פעולת סגירת הדלת על ידי הוספת גרסה עובדתית לפיה עבר זמן מה (התייעצות עם העד רשרש) בין הפריקה לבין הסגירה. בית המשפט דחה ניסיון זה, בקובעו כי **סמיכות הזמנים והמקום** בין הפריקה לבין סגירת הדלת היא שקובעת. גם אם חלפו דקות בודדות, אין בכך כדי לנתק את הפעולה מהיותה חלק מהליך הפריקה. * **החמרת המבחן המהותי:** פסק הדין מדגיש שוב את מגמת הצמצום של בית המשפט העליון (רע"א 4393/22), לפיה כניסה וירידה מהרכב מותנות בקיום "נסיעה" בין פעולות אלו. אם הפעולה נעשתה לצרכי פריקה וטעינה, היא לא תחשב לכניסה או ירידה מהרכב, גם אם המבצע מתכוון לנסוע מיד לאחר מכן. ### 4. סיכום ומסקנות פסק הדין מהווה יישום קפדני של הדין הקיים, השולל פיצוי מכוח חוק הפלת"ד כאשר הפגיעה מתרחשת במסגרת פעולות לוואי של פריקה וטעינה. * **נקודת המפתח:** בית המשפט קבע כי סגירת דלת משאית היא "פעולת לוואי" קלאסית של פריקה. * **התוצאה:** מאחר שהתובע נמנע מלהוכיח עילת רשלנות חלופית (וזנח אותה בסיכומיו), נדחתה התביעה במלואה. **משמעות אופרטיבית:** עבור תובעים עתידיים, פסק הדין מבהיר כי ניסיונות לבודד פעולות "סגירה" של ארגז משאית מפעולת הפריקה נדונים לכישלון כל עוד מדובר באותו מתחם סיכון ובסמיכות זמנים, שכן אלו פעולות הכרחיות להשלמת הליך הפריקה.

חקיקה מקושרת

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכיםפקודת ביטוח רכב מנועיפקודת הבטיחות בעבודהפקודת הנזיקיןתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ת"א 25085-09-23 פלוני נ. זידאן זידאן הובלות ומנופים, שלום (26.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית