ת"פ 40404-09-15

תקציר

המבקשים, שני גברים בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, נעצרו בחשד שהשתתפו בהתפרעות בהר הבית והואשמו בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהתפרעות. הם הוחזקו במעצר במשך 107 ימים עד לזיכויים. הם הגישו בקשה לפיצוי בגין ימי מעצרם והוצאות ההגנה, לה התנגדה המשיבה (המדינה) מכמה טעמים, ובהם משך הזמן שלקח למבקשים להגיש את הבקשה ואי הבאת ראיות לטענותיהם. בית המשפט קבע כי אמנם השיהוי של המבקשים בהגשת הבקשה היה ניכר ויש להתחשב בו, אך אין לדחות את הבקשה עצמה על הסף. עוד נמצא כי הסברי המבקשים לשיהוי מקובלים בחלקם, וכי הגשת תצהירים בדיעבד תיקנה את הפגם הפרוצדורלי. הנסיבות המרכזיות המצדיקות את הפיצוי היו הפגיעה שנגרמה למבקשים עקב העמדתם לדין ומעצרם, הפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ונסיבותיהם האישיות של המבקשים, לרבות גילם ומצבם המשפחתי. בית המשפט שקל גם את טענות המבקשים לנזקים כלכליים, אך קבע כי לא הובאו ראיות מספיקות. עוד צוין כי ההליכים לא היו ארוכים יתר על המידה, למעט מקרה אחד שבו התעקשות התביעה להמשיך במשפט הביאה לשמונה ימי מעצר נוספים של המבקשים. המבקשים זוכו בעיקר מחוסר ראיות מספיקות, המהווה שיקול לטובת תביעת הפיצויים שלהם. בית המשפט הכיר בצורך להימנע מפסיקת פיצויים שעלולים להרתיע את רשויות התביעה, אך הגיע למסקנה כי שיקול זה לא צריך לגבור על זכויות המבקשים במקרה זה. סכום הפיצוי המרבי בגין שכר טרחת עורכי דין וימי מעצר בהתאם לתקנות הרלוונטיות חושב, ובית המשפט קבע כי על כל מבקש לקבל 29,000 ₪, בהתחשב בכל השיקולים, לרבות האיחור בהגשה והאינטרס הציבורי. סכום זה חויב ישולם על ידי המשיב בתוך 30 יום, עם הפרשי הצמדה וריבית שנצברו לאחר מכן. למבקשים ניתנה זכות ערעור בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.