תא"מ 22441-02-12

תקציר

תביעה כספית זו נסובה סביב מזכר הבנות שנחתם בין התובעת, אשר רכשה מהנתבעת רכב הונדה משומש משנת 2008 תמורת 65,000 ₪, עם עסקת טרייד אין נוספת על רכב ההונדה של התובעת משנת 2004. התובע טען כי הנתבע הפר את ההסכם בכך שלא גילה כי הרכב הוכרז בעבר כ"הפסד תיאורטי" על ידי חברת ביטוח, תוך הצגת מצג שווא לגבי היקף הנזק לרכב, ולא סיפק טופס בדיקת נאותות. הנתבעים טענו כי לא היו מודעים למלוא היקף הנזק לרכב וכי התובע לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הנתבעת אכן הפרה את חובת הגילוי שלה. הודגש כי על אף שניתנה לתובע הזדמנות לבדוק את הרכב טרם רכישתו, חלה על הנתבעת, בהיותה סוחרת מכוניות משומשות, חובת גילוי מוגברת. עם זאת, בית המשפט מצא גם רשלנות תורמת מצד התובע בכך שלא ערך בדיקה. לאור זאת, לצד נסיבות המקרה, קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת החוזה של הנתבע, ופסק לו 20,000 ₪, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,500 ₪. פיצוי מופחת זה מוצדק, לטענת בית המשפט, משום שהפיצוי המוסכם של 35% משווי העסקה היה בלתי סביר במקרה זה. הנתבע חויב בתשלום זה לתובע, תוך זכות ערעור של 45 יום לבית המשפט המחוזי.