רע"א 57527-11-10

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעת נזיקין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, בעקבות תאונת דרכים שאירעה במאי 2004. המשיב ביקש סעד מפוצל, וביקש להגיש תביעה נפרדת בגין נזקים גינקולוגיים פוטנציאליים כתוצאה מהתאונה. בית משפט קמא נעתר לבקשה זו, אך ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה. לטענת האחרון, הסעד הכספי המבוקש על ידי המשיב היווה סעד אחד, ופיצול לרכיבים שונים לא הותר על פי תקנות סדר הדין האזרחי. בנוסף, התרת הפיצול סותרת את הכוונה העומדת מאחורי התקנה, שמטרתה למנוע התדיינות משפטית ממושכת. פסק הדין התייחס גם למינוי מומחה פסיכיאטרי שיקבע את הצורך בטיפול במשיב ואת עלותו. חרף דחיות קודמות של בקשות אלה, החלטת בית משפט קמא למנות מומחה התקבלה. תפקידו של המומחה הצטמצם להערכת נחיצות והיקף הטיפול במשיב, מה גם שהטיפול בנפגעי תאונות דרכים הועבר לקופות החולים, המטילות מגבלה על מספר הטיפולים הניתנים. בסיכומו של דבר, הערעור על סעד הפיצול התקבל, ואילו הערעור הנוגע למינוי המומחה הפסיכיאטרי נדחה. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, חרף הימנעותה של המשיבה מלהשיב בתוך המועד שנקבע.