עפ"ת 8918-12-11

תקציר

המערער במקרה זה הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה בנהיגה בשכרות לאחר שסירב למסור דגימת אוויר נשיפה לבדיקת שכרות. בית המשפט שמע ראיות לכך שהמערער נהג בשכרות וסירב לבצע בדיקת נשיפה, ובמקום זאת ביקש לבצע בדיקת דם בבית חולים. בית המשפט לתעבורה מצא את המערער אשם על סמך עדויות שוטרים שהריחו עליו אלכוהול ודחה את טענותיו לסירוב לבדיקה, לרבות מחלה ותרופות. המערער, נכה צה"ל ואב לשלושה, ערער על ההחלטה וטען כי סירובו נבע מחוסר אמונתו בדיוק מכשיר הנשיפה והעדפתו לבדיקת דם. עוד טען כי צרך רק כמות קטנה של אלכוהול ויש לזכותו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ולא מצאה עילה להתערב בפסק דינו המנומק והמפורט של בית המשפט לתעבורה. ערכאת הערעור אישרה את ההרשעה ואת גזר הדין, שכלל 30 חודשי פסילה מלנהוג, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט הדגיש את הצורך להילחם בנהיגה בשכרות וציין כי הענישה אינה חמורה יתר על המידה, במיוחד לאור המינימום החקיקתי של 24 חודשים בעבירות מסוג זה. רישיונו של המערער יוחרם, והוא ירצה את עונשו, לרבות תשלום הקנס, כפי שיקבע בית המשפט העליון.