ת"א 26102-06-22

תקציר

מדובר במקרה של גבר, התובע, שגרושתו ובני משפחתה, הנתבעים, פרסמו ברשתות החברתיות כי נהג כלפיה באלימות במהלך נישואיהם ואף תקף אותה פיזית מספר ימים לפני הפרסום. התובע טען כי מדובר בלשון הרע וביקש מבית המשפט לפסוק לטובתו, אך השופט דחה את תביעתו. השופטת קבעה כי הפרסומים, על אף היותם משפילים ומשפילים כלפי התובע, מוגנים תחת הגנת "האמת שדיברתי", שכן הוכחו כאמת, ולנתבעים לא הייתה כל סיבה לפקפק במהימנותם בעת פרסומם. יתר על כן, הפרסומים עוררו עניין ציבורי, במיוחד לאור העלייה האחרונה במקרי אלימות נגד נשים בישראל. השופטת קיבלה גם את טענת הנתבעים כי פרסומיהם נעשו בתום לב, שכן הם נועדו להגן על בתם ואחותם ולהסב את תשומת הלב למה שהם תופסים כאוזלת יד של המשטרה בטיפול בתיקי אלימות במשפחה. לפיכך החליטה השופטת כי הנתבעים לא ביצעו לשון הרע וחייבה את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.