ת"מ 28304-03-13

תקציר

המבקש ביקש לייצג קבוצה של נישומים שגבו ריבית מופרזת מהרשות המקומית המשיבה. המבקש טען כי המשיב נקט בשיטת חישוב של "ריבית דריבית", שהביאה לתשלומי ריבית גבוהים מהשיעור המותר בחוק. המשיב חדל מנוהג זה בשנת 2013 אך טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר והיא הוגשה ללא קשר מוקדם ובשלב מוקדם. בית המשפט אישר את הודעת הפיטורים של המשיב ודחה את הבקשה, תוך שהוא מורה למשיב לשלם למבקש שכר טרחה בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. ההחלטה התבססה על התועלת הציבורית שהופקה מהודעת הפיטורים, על החיסכון במשאבים שיפוטיים ועל המאמץ והסיכון המינימליים הכרוכים בבקשה. בית המשפט שקל גם את אחריותו של המשיב לריבית הנגבתה ולאופי הציבורי של תקציבו. בנוסף, הורה בית המשפט למשיבה לפצות את המבקש בהוצאותיו הסבירות בגין חוות דעת מומחה הנדרשת לפתיחת ההליך. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 45 יום, עם קנסות על עיכוב. המבקש יוכל להמציא תיעוד של הוצאות שהוצאו עבור חוות דעת המומחה עד למועד מסוים, שלאחריו יחליט בית המשפט על החזרן.