ת"א 1217/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין יוצרים (תסריטאים ובמאים) לבין גופי שידור (נתבעים) בנוגע לבעלות על זכויות יוצרים ותשלומי תמלוגים על יצירות אורקוליות. היוצרים תבעו את הנתבעים על כך ששידרו בפומבי את יצירותיהם ללא רשות ולא שילמו תמלוגים. עיקר המחלוקת נגעה לשאלה האם היוצרים מכרו את זכויות השידור למפיקים, שמכרו אותן לאחר מכן לנתבעים, או שמא העניקו זכויות הפקה בלבד. פסק הדין מכיר בבעלות הראשונית של היוצרים בזכויות יוצרים ובזכותם לאסור שידור ציבורי ולדרוש תמלוגים. עם זאת, הנתבעים טענו כי היוצרים מכרו זכויות אלה למפיקים שונים, אשר מכרו אותם לאחר מכן לנתבעים. בית המשפט בחן הסכמים בין היוצרים למפיקים, ומצא כי חלק מהיצירות נמכרו עם סעיפים ברורים ומפורשים המעבירים את כל הזכויות, לרבות זכויות שידור. לגבי יצירות ללא הסכמים בכתב, קבע בית המשפט כי זכויות היוצרים נותרו בידי היוצרים שכן העברות בעל פה אינן תקפות על פי חוק זכות יוצרים. פסק הדין התייחס גם ל"סעיפי טלי" בחלק מההסכמים, שקבעו כי הזכויות הועברו לגוף בשם טלי. בית המשפט פירש סעיפים אלה ככפופים לזכויות שהועברו לתלי, אך לא כמניעה בפני המפיקים לרכוש זכויות שידור מהיוצרים. ככלל, פסק הדין העדיף את גרסת הנתבעים לאירועים, כאשר היוצרים לא סיפקו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. היוצרים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך 20,000 ₪ + מע"מ. פסק הדין העדיף את הנתבעים, ואישר את זכותם לשדר חלק מהיצירות אך לא אחרות, תוך אזכור ספציפי של התוכניות "יצפן" ו"שרמן בחורף". קדם המשפט נקבע ליום 14.6.2006 ופסק הדין היה אמור להימסר לצדדים בדואר רשום.