ת"א 7159/05

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובעים למשפט חוזר אזרחי לביטול שתי החלטות קודמות הנוגעות לאירוע פגיעה במילואים שהתרחש ביום 14.10.82. התובעים ביקשו לבטל את ההחלטות שניתנו בהיעדר הגנה, בעילה של "חובת צדק, מחמת מרמה ומרמה". ההחלטה הראשונה, שניתנה על ידי השופט וקסלר בשנת 1998, הורתה לתובעים לשלם פיצויים לאריאל מסיקה, שנפטר בעת מתן פסק הדין, בגין פציעות שנגרמו לו במהלך שירות המילואים. ההחלטה השנייה, שניתנה על ידי השופט בן-זמרה ב-1987, דחתה את תביעתו של מסיקה נגד שתי חברות ביטוח, שכן למשאית המעורבת באירוע לא היה ביטוח תקף באותה עת. פסק הדין מתאר את הימנעותם של התובעים מלהביא כל ראיה חדשה שלא ניתן היה להשיגה קודם לכן בשקידה סבירה, או שעשויה לשנות את תוצאות ההחלטות הקודמות. היא מדגישה כי לתובעים היה את יומם בבית המשפט וכי הפעולה הנוכחית היא ניסיון חוזר ונשנה לחזור על טענות ישנות ולדון במסמכים ישנים. באשר לתביעה לביטול ההחלטה משנת 1987 בה היו מעורבות חברות הביטוח, צוין בפסק הדין כי התובעים אינם הצדדים הראויים לבקש ביטול, וכי כל תביעה נגד חברות הביטוח נדחית על הסף. טענות התובעים נתפסות כניסיון להחיות טענה שנדחתה לבקשת התובעת המקורית, מסיקה. פסק הדין מדגיש את סופיות ההחלטות הקודמות ואת היעדר כל הצדקה למשפט חוזר אזרחי במקרה זה. כתוצאה מכך, התביעה נדחית במלואה. התובעים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט ולשלם את שכר טרחת עורך הדין של הנתבעים, כאשר סכום גבוה יותר יוטל על התובעים בשל קלות הדעת של התביעה.