רע"א 1941/19

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט בחן את הפרטים הפרוצדורליים סביב בקשה לפי תקנות סדר הדין האזרחי וזיהה הפרות מרובות של זכויותיהם הפרוצדורליות של המבקשים. בית המשפט הדגיש כי המבקשים צורפו לתביעה באיחור, לאחר שכבר מונה מומחה ונתן חוות דעת ללא התייחסותם. תקנה 24 מאפשרת צירוף צדדים בכל שלב במידת הצורך לפסיקה מקיפה, אך זכויותיהם של המבקשים העיבו עליהן, כפי שהודגש בתקדימים שונים. מינויו של המומחה מבלי לתת למבקשים הזדמנות לטעון את טענותיהם היה בניגוד לתקנה 130, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי ההחלטה וחוות דעת המומחה שהתקבלה בעקבותיה אינן יכולות לחייב את המבקשים. המומחה גיבש את חוות דעתו על סמך מסמכים שמסרו המשיבים בלבד, אשר פגעו באובייקטיביות חוות הדעת ופגעו במהימנותה ובמקצועיותה. בנוסף, חרג המומחה מסמכותו בכך שהתייחס לטיפולים רפואיים מעבר לתחום המינוי. פגמים מהותיים אלה מחייבים את פסילת חוות הדעת ולא חוות דעת משלימה, שכן הליקויים היו משמעותיים ולא ניתן היה לתקן אותם על ידי הוספת תשומות נוספות מהמבקשים. לפיכך החליט בית המשפט למנות מומחה חדש, מתוך ציפייה שפעולה זו תתקן את התקלות הפרוצדורליות ותגביר את הגינות ושלמות ההליך, ובסופו של דבר קיבל את הערעור אך מבלי להטיל עליו הוצאות.