חדל"פ 16686-12-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, בהתבסס אך ורק על החומר שסופק: **ניתוח משפטי של בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018** **1. עובדות מפתח:** * **הבקשה:** בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" או "המבקש") הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של גב' אמה בוטין (להלן: "היחידה" או "המשיבה") מכוח סעיף 109(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). * **החוב:** החוב נשוא הבקשה מקורו בתביעה כספית שהגיש הבנק נגד היחידה בבית משפט השלום בכפר סבא (תא"ק 15143-09-19) בגין יתרת חוב שלא נפרעה, בסך 365,888 ש"ח (קרן). * **הסכם פשרה ופסק דין:** ביום 6.7.2022, הצדדים הגיעו להסכמות מחוץ לפרוטוקול, אשר קיבלו תוקף של פסק דין. במסגרת הסכמות אלו, חויבה היחידה לשלם לבנק סכומים שונים, הכוללים את הקרן, ריבית פיגורים, אגרת תביעה ושכר טרחת עורך דין. נקבע כי הבנק לא יפתח בהליכי גבייה למשך 60 יום מיום מתן פסק הדין, לצורך ניסיון להגיע להסדר תשלומים. בית משפט השלום הוסיף המלצה לצדדים להיפגש ולנסות להגיע להסדר חוב. * **הפרת פסק הדין:** לטענת הבנק, היחידה לא שילמה את החוב מושא פסק הדין, ואינה יכולה לשלמו. מועד פירעון החוב המשוערך עמד על 6.9.2022. הבנק טוען כי גובה החוב המוערך כיום הינו כ-500,000 ש"ח (לא כולל הוצאות ושכר טרחה). * **התנגדות היחידה:** היחידה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבנק הוא זה שלא קיים את הוראות פסק הדין. לטענתה, הבנק התנה את הסדר החוב בכך שתחזור בה מתביעה בסך 2.5 מיליון ש"ח שמתנהלת נגדו (ת"א 63665-02-22), ובכך פעל בחוסר תום לב. בנוסף, טוענת כי הבנק לא פירט את הליכי הגבייה שנקט. * **מצבה הכלכלי של היחידה:** צורף אישור מרשות האכיפה והגבייה המעיד על תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגד היחידה בסך כ-275,000 ש"ח (בנוסף לחוב לבנק). בחקירתה הנגדית, עלה כי היחידה אינה בעלת נכסים. **2. סוגיות משפטיות מרכזיות:** * **חזקת חדלות פירעון:** סעיף 110(א) לחוק קובע רשימה סגורה של מקרים בהם קמה חזקה כי יחיד נמצא בחדלות פירעון. בענייננו, הרלוונטי הוא סעיף 110(א)(3), הקובע חזקה כאמור כאשר בית משפט נתן פסק דין המחייב יחיד לשלם לנושה סכום העולה על 83,313.65 ש"ח, ופסק הדין לא קוים בתוך 30 ימים ממועד המצאתו או ממועד אחר שנקבע בו. * **סתירת החזקה:** סעיף 110(ג) לחוק קובע כי חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה אם היחיד הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. * **חובת מיצוי הליכי גבייה:** סעיף 110(ב) לחוק מחייב את הנושה המבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון, המבוססים על חזקת חדלות פירעון, לפרט אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהם. **3. ניתוח משפטי והכרעה:** * **קיומה של חזקת חדלות פירעון:** בית המשפט קבע כי מתקיימת הנסיבה הנקובה בסעיף 110(א)(3) לחוק, שכן ניתן פסק דין המחייב את היחידה בסכום העולה על הסכום הקבוע בחוק, והחוב לא נפרע במועדים שנקבעו. * **טענות היחידה בדבר התנהלות הבנק:** בית המשפט דחה את טענת היחידה כי התנהלות הבנק, לכאורה בחוסר תום לב, שוללת את חובתה לשלם את החוב הפסוק. נקבע כי גם אם ייקבע שהבנק לא פעל למצות משא ומתן בתום לב, הדבר אינו שולל את תוקפו של פסק הדין ואת החיובים שהוטלו על היחידה במסגרתו. הדגש הוא על כך שהבנק פנה לנקוט בהליכי גבייה בחלוף 60 הימים שנקבעו להסדר, ועל כן לא ניתן לומר שהיחידה פטורה ממילוי חיוביה. כמו כן, צוין כי המלצת בית המשפט לקיים משא ומתן יעיל נותרה בגדר המלצה בלבד. * **סתירת החזקה:** נקבע כי היחידה לא סתרה את חזקת חדלות הפירעון. בית המשפט הדגיש כי טענותיה של היחידה בדבר חובות שהבנק חב לה, ונגדם הוגשה תביעה תלויה ועומדת, הן טענות שלא הוכחו בפני ערכאה מוסמכת. לצורך בחינת מצבה הכלכלי, יש להבדיל בין זכות שרירה וקיימת לבין טענה שטרם הוכחה. * **מיצוי הליכי גבייה:** בית המשפט קיבל את הסברי הבנק מדוע אין די בנקיטת הליכי גבייה רגילים. לנוכח היעדר יכולתה הכלכלית של היחידה והיעדר נכסים, נראה כי לא הייתה תוחלת בנקיטת הליכי הוצאה לפועל. * **הטעיה והיקף החוב:** נדחתה הטענה כי הבנק הטעה את בית המשפט בנוגע להיקף החוב. נקבע כי די בגובה החוב כפי שצוין בהסכם הפשרה (לפחות 365,888 ש"ח קרן, בתוספת ריביות והצמדות) כדי לעלות כדי הרף המאפשר מתן צו פתיחת הליכים. * **התביעה התלויה ועומדת:** בית המשפט קבע כי קיומה של התביעה התלויה ועומדת אינו מהווה עילה לדחיית הבקשה, שכן היא טרם הוכרעה. **4. עקרונות משפטיים וחידושים (בהתבסס על הנתונים):** * **החלת החוק:** ההחלטה מדגימה את יישומו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל. החוק מבחין בין הליכי חדלות פירעון ליחידים להליכים לחברות. * **חזקות מכוח פסק דין:** הדגש בסעיף 110(א)(3) על פסק דין שלא קוים כמקור לחזקת חדלות פירעון, מעביר את הנטל ליחיד להוכיח כי מצבו אינו מצדיק כניסה להליכים. * **הבחנה בין התחייבויות שטרם הוכחו להתחייבויות פסוקות:** בית המשפט עושה הבחנה ברורה בין חוב שנקבע בפסק דין, המחייב את היחיד, לבין טענות לתביעות נגד הנושה, אשר טרם הוכחו. הדבר מדגיש את הוודאות המשפטית שמעניק פסק דין. * **תום לב והסדר חוב:** ההחלטה מתמודדת עם טענות לחוסר תום לב בהליך הסדר חוב, אך קובעת כי גם אם יימצא פגם, הדבר אינו בהכרח שולל את הזכות לנקוט בהליכי חדלות פירעון, במיוחד לאחר חלוף תקופת ההסדר. * **חובת דיווח של הנושה:** סעיף 110(ב) לחוק מטיל על הנושה חובת דיווח לגבי הליכי גבייה, אך בית המשפט מפרש זאת באופן פרגמטי, כך שאין זו חובה למצות את כל ההליכים, אלא להסביר את הבחירה בדרך הדיון. **5. הערות נוספות:** * ההחלטה מתייחסת להליכים מורכבים של סכסוך בין הבנק ללקוחתו, אשר התגלגל להליך חדלות פירעון. * בית המשפט מוצא את הסברי הבנק לגבי אי-נקיטת הליכי גבייה כיספקים, תוך התחשבות במצבה הכלכלי המוכח של היחידה. * החלטה זו היא "החלטה" לפי סעיף 109(א) לחוק, ולא "צו פתיחת הליכים" עצמו, אשר יינתן בנפרד. **סיכום:** בית המשפט קיבל את בקשת הבנק למתן צו לפתיחת הליכים, תוך שהוא דוחה את טענות היחידה. ההחלטה מבוססת על קיומה של חזקת חדלות פירעון מכוח פסק דין שלא קוים, ועל כך שהיחידה לא הצליחה לסתור חזקה זו. נדחו הטענות בדבר התנהלות פסולה של הבנק, ונקבע כי טענותיה של היחידה לגבי חובות מצד הבנק טרם הוכחו.