ב"ל 56032-10-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ובהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה** **מבוא** בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בתביעת התובע, מר יהודה כהן זיידה, להכיר בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה, מכוחה של עילת המיקרוטראומה. התביעה הוגשה כנגד המוסד לביטוח לאומי, שדחה את תביעתו המוקדמת. **עילת המיקרוטראומה – עקרונות יסוד** הפסיקה קבעה כי לצורך הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, יש להוכיח שלושה יסודות עובדתיים מרכזיים, טרם העברת התיק לבחינת מומחה רפואי: 1. **תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות:** על התובע להוכיח כי ביצע פעולות פיזיות המאופיינות בחזרתיות. 2. **קיום קשר סיבתי בין התנועות לליקוי:** יש להוכיח כי התנועות החוזרות ונשנות קשורות סיבתית לליקוי הגופני הנטען. 3. **קביעה כי כל אחת מהתנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת:** יש להוכיח כי כל אחת מהתנועות החוזרות גרמה לפגיעה זעירה, אשר במצטבר מובילה לליקוי הגופני. רק לאחר הוכחת התשתית העובדתית (היסוד הראשון), ניתן להעביר את הדיון למומחה הרפואי שיבחן את הקשר הסיבתי (היסוד השני) ואת מנגנון הפגיעה (היסוד השלישי). **התקופה הראשונה: 1981 - 2000 (תפקיד ספן)** לגבי תקופה זו, התגבשה הסכמה בין הצדדים למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי. בית הדין פירט את התשתית העובדתית שהוכחה או נטענה בנוגע לתקופה זו: * **מהות התפקיד:** עיקר העבודה כללה קשירה והתרת חבלים ועיגון של כלי שיט. * **שינויים בתכונת המשמרות:** בשנים הראשונות עבד במשמרות מתחלפות, ולאחר מכן הונהגה מתכונת של 24 שעות עבודה רצופות. * **שינויים בהרכב הצוות:** מספר הספנים בצוות השתנה במהלך השנים. * **אופי פעולת משיכת החבלים:** פעולה ידנית הדורשת התכופפות והתרוממות חוזרות ונשנות. משיכת החבלים, שעוביים הגיע לכעשרה ס"מ, נעשתה לרוב בצוות של שני ספנים, ובמהלכה נמשך החבל מהים אל הרציף, המצוי בגובה של כ-3 מטרים. פעולת המשיכה והקשירה נמשכה כ-10 דקות. * **היקף הפעילות:** כל צוות טיפל בממוצע ב-20-30 אוניות במשמרת, כאשר לכל אוניה היו 6-8 חבלים. כל ספן משך בין 3 ל-4 חבלים לאוניה, כאשר קשירה נעשתה בזוגות, והתרת חבלים דרשה מאמץ בשל לחץ החבלים זה על זה. * **פעולות נוספות:** ביצוע "שיפטינג" (הזזת אוניות) על ידי הזזת חבלים לאורך הרציף, ועבודה על מנוף צף להורדת כלים כבדים באמצעות משיכה והתרת כבלי פלדה. **התקופות השניה והשלישית: 2000 - 2019 (תפקידי הגאי ורכז עגינה)** בית הדין קבע כי התובע לא הצליח להוכיח תשתית מיקרוטראומטית לתקופות אלו. * **תפקיד הגאי:** התובע היה אמון על הפעלת סירה וטיפולה. אמנם העיד כי סייע בפיזיות לקשירת חבלים, אך בית הדין קבע כי לא סביר שנדרש לכך באופן יומיומי ושוטף המקיים תשתית למיקרוטראומה, שכן תפקידו המרכזי היה תפעול הסירה. * **תפקיד רכז עגינה:** התפקיד כלל פיקוח על תהליך הקשירה והכוונה של כלי השיט והצוות. בית הדין קבע כי התובע פיקח על הפעולות ולא ביצע אותן כחלק משגרת יומו. אמנם העיד שסייע לעיתים לצוות, אך בית הדין הדגיש כי פעולה זו נעשתה כעזרה ולא כשגרה, ולא כומתה או הוכחה תדירותה. * **שאלון המעסיק:** התייחסות לשאלון שמולא על ידי גב' ברי, כאשר בית הדין קבע כי היא אינה בקיאה בפרטי העבודה, ואף על פי כן, גם ממסמך זה עולה כי הכמות הפיזית פחתה. * **סיכום בנוגע לתקופות אלו:** התובע לא הוכיח תשתית של תנועות חוזרות ונשנות, וגם אם ביצע עבודה פיזית, היא נעשתה במשורה ולא כשגרה. **טענת הרטט (2000 - 2019)** במהלך הדיון, העלה ב"כ התובע טענה חדשה לפיה הפגיעה המיקרוטראומטית מיוחסת גם לרטט מסירות קטנות. * **טענת התובע:** הפלגות בסירת העגינה, הכרוכות בטלטולי גלים ובפעולת מנוע הסירה, גרמו לרטט. * **קביעת בית הדין:** טענה זו נדחתה מחוסר הוכחה מספקת. * **גלים כיוצרים רטט:** בית הדין ראה בכך "הרחבה יתר על המידה של המונח עבודה עם 'כלים רוטטים'", ודרש ראיות ממשיות להיתכנות הדבר. לא הובאה כל תמיכה לטענה שגלים יוצרים רטט הפוגם בגב. * **הבחנה בין ימים סוערים ורגועים:** התובע לא הבחין מספרית וכמותית בין הפלגות בתנאי ים שונים, ובית הדין ציין כי "לא מדובר בפעולה חוזרת ונשנית בהיקף המקיים תשתית למיקרוטראומה", ובפרט באזור נמל. * **סוג המנוע וחוזק הרטט:** התובע לא צירף מידע על סוג המנוע, האם מייצר רטט, ומהי עוצמתו. לא צורפו ראיות תומכות כגון הודעת ממונה בטיחות או חוות דעת מקצועית. * **קושי בקבלת עדויות:** בית הדין התקשה לקבל את עדויות העדים בנוגע ל"רטט עז" ללא ראיות תומכות, וכן לא צוין מיקום המנוע ביחס למקום ישיבתם/עמידתם. **החלטה** * **תקופה ראשונה:** תינתן החלטה נפרדת בנוגע למינוי מומחה רפואי. * **תקופות שניה ושלישית:** התביעה ככל שהיא נוגעת לתקופות אלו נדחתה, משלא עמד התובע בנטל הוכחת תשתית מיקרוטראומטית. **חידושים ודגשים משפטיים** * **הבהרת דרישות הוכחה למיקרוטראומה:** בית הדין מדגיש את הצורך בהוכחת שלושת היסודות העובדתיים (חזרתיות, קשר סיבתי, פגיעה זעירה מצטברת) כתנאי מקדמי להעברת התיק לבחינה רפואית. * **הבחנה בין תפקידים פיזיים לתפקידי פיקוח:** פסק הדין מבהיר את ההבחנה בין ביצוע עבודה פיזית באופן יומיומי ושגרתי לבין תפקידי פיקוח, ניהול או סיוע מזדמן, וקובע כי רק הפעולה השגרתית והחוזרת יכולה להקים בסיס לעילת המיקרוטראומה. * **נטל הוכחה בנוגע לרטט:** פסק הדין מעלה את רף ההוכחה הנדרש לטענות הנוגעות לרטט כגורם מיקרוטראומטי, ודורש ראיות קונקרטיות בנוגע לסוג המנוע, עוצמת הרטט, ותדירות החשיפה, ולא מסתפק בטענות כלליות הנוגעות לתנודות גלים או רעשי מנוע. * **חשיבות פירוט ותיעוד:** הדרישה לפירוט כמותי ואיכותי של הפעולות, והצורך בראיות תומכות (כגון חוות דעת, עדויות ממוקדות, תיעוד), באים לידי ביטוי בדחיית טענות הרטט. **סיכום** פסק הדין מציג יישום מחמיר של עקרונות עילת המיקרוטראומה, ומדגיש את החשיבות של תשתית עובדתית מוצקה וראיות ממשיות, במיוחד כאשר מדובר בטענות חדשות שעולות במהלך ההליך (כמו טענת הרטט) או כאשר מדובר בתקופות עבודה בהן אופי התפקיד פחות פיזי במהותו. ההבחנה שנעשתה בין התקופה הראשונה, בה הוכח בסיס מיקרוטראומטי מספק, לבין התקופות האחרות, משקפת את המורכבות שבבחינת תביעות מסוג זה.