עמ"נ 18326-03-17

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעור המערערים, מבטל את הדרישה לתשלום ארנונה, ומחזיר את הדיון לוועדת הערר. זאת, על מנת לתת לשני הצדדים הזדמנות להציג את ראיותיהם בנוגע להחזקת החלקה בין השנים 2011 ל-2015, שכן ההחלטה הקודמת לא ביצעה בירור עובדתי יסודי. על הוועדה להתאים את מתכונת הטיעון להליך הדומה להליך שיפוטי ולאפשר הצגת עדויות וראיות, דבר שלא נעשה קודם לכן. על ועדת הערר לברר את העובדות ואינה מוגבלת לאופייה הרטרואקטיבי של דרישת התשלום שנשלחה למערערים. החלטתה הקודמת של הוועדה התבססה על עדויות שמיעה ולא אפשרה למערערים להציג את גרסאותיהם לעובדות או לחקור עדים בחקירה נגדית. מאחר שהחזקה בנכס היא שאלה עובדתית, לוועדה סמכות לדון בה, אך טענות אחרות כגון התיישנות, אי חוקיות ובטלות צריכות להתברר במסגרת פרוצדורלית אחרת. על המשיב, הנדרש לשלם את הוצאות המערערים, לשאת בתשלום בסך 5,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית.