פש"ר 1264-08-11

תקציר

החלטת בית המשפט סובבת סביב המסגרת הנורמטיבית של הליכי פשיטת רגל ומושג תום הלב. המטרות העיקריות של פשיטת רגל הן חלוקה שוויונית של נכסי החייב בין הנושים ולהציע לחייב התחלה חדשה על ידי שחרור מחובותיו. על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הן של החייב והן של הנושים. תום הלב הוא גורם קריטי בתיקי פשיטת רגל, והיעדרו עלול להביא להקפאת ההליך. תום ליבו של החייב נבחן לאורך כל ההליך, ומוודא שהוא פועל ביושר ובהגינות. במקרה זה, החייב ביצע עבירות מרמה, לרבות התחזות וקשירת קשר, שהביאו להרשעתו ולמאסרו. בית המשפט התייחס לחוסר תום הלב של החייבים, וציין כי הם ביצעו עבירות אלה בזמן שהליכי פשיטת הרגל נמשכים, דבר המבטא חוסר כבוד לנורמות החברתיות והיד המושטת לסיוע. מעשיו של החייב נמצאו בלתי מוסריים ובלתי חוקיים, ולכן הוא אינו זכאי להגנות שמציע הליך פשיטת הרגל, לרבות הפטר מחובות. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי החייב פעל בחוסר תום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו בכך שלא גילה מידע חיוני, צבר חובות חדשים ולא השיב לבקשות בהקדם. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש לבטל את הליך פשיטת הרגל, תוך ביטול צו כינוס הנכסים והקפאת ההליכים. החלטה זו התקבלה על יסוד חוסר תום הלב של החייב, הן בהקשר הרחב של פעילותו הפלילית והן בהקשר הרחב יותר של התנהלותו במהלך הליך פשיטת הרגל. ההתחלה החדשה שמציע חוק פשיטת הרגל מיועדת למי שפועל בתום לב, ומעשיו של החייב לא עמדו בקריטריון זה.