ע"פ 2337/13

תקציר

בפסק דין זה, לאחר שעיין בערעורים ושקל את הטענות שהוצגו, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, תוך שהוא מותיר על כנו את העונשים שהוטלו על ידי בית משפט קמא. המערערים הורשעו בעבירות על רקע אידיאולוגי, של שימוש בבקבוקי תבערה בכוונה למנוע פעילות אכיפת חוק. בית המשפט הפנה לתיקון מס' 113, המדגיש את עקרון ההלימה בגזר הדין, ומבטיח כי העונשים הולמים את חומרת העבירה ואת אשמתו של הנאשם. בית המשפט ציין כי מדובר בעבירות חמורות המחייבות מדיניות ענישה מרתיעה. למרות שלא אירעה פגיעה ממשית, הסכנה הפוטנציאלית של המעשים הצדיקה ענישה מחמירה במסגרת ההנחיות שנקבעו. המערערים היו מעורבים בריבוי עבירות במשך מספר חודשים, בניגוד לנאשמים בתיק מקביל שעמדו בפני עונשים קלים יותר בשל אישומים קלים יותר ונסיבות מקלות כמו היותם קטינים או חסרי עבר פלילי. העונשים שהוטלו – הנעים בין 12 ל-40 חודשים לעבריינים עיקריים ובין 8 ל-30 חודשים למסייעים – מתאימים למתחם הענישה הראוי שקבע בית המשפט המחוזי. נלקחו בחשבון גורמים כמו גילם הצעיר של המערערים, היעדר עבר פלילי, קבלת הסדרי טיעון והבעת חרטה. חרף טענת המערערים ליחס נוקשה יותר בהשוואה לאחרים, מצא בית המשפט את הפער מוצדק ובמסגרת הנורמות המשפטיות. בית המשפט הדגיש את הצורך בענישה חמורה על פשעים אידיאולוגיים כדי לשמור על שלום הציבור והסדר הציבורי. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא, בתקווה שהעונש יהווה גורם מרתיע ויעודד את המערערים לשיקום. גם השופטים ח' מלצר ונ' סולברג הצטרפו להחלטה לדחות את הערעור.