עמ"נ 41615-07-11

תקציר

פסק הדין דן בעתירה שהגישה המערערת לביטול החלטות ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב בנוגע לתביעות פיצויים בגין תכנית מאושרת שגרמה לירידת ערך נכסי המשיבים. המשיבים, בעלי זכויות חכירה בבתים צמודי קרקע בקריית אונו, תבעו מהמערערת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בעקבות אישור תכנית מתאר מקומית 236, ששינתה את ייעוד השטח והגדילה את צפיפות הבנייה. ועדת הערר מינתה שמאי מכריע, שמצא כי התכנית גרמה לירידת ערך נכסי המשיבים וקבע את שיעור הנזק. המערער טען כי ההליך בפני השמאי המכריע אינו תקין וביקש לפסול את השומה. עם זאת, ועדת הערר דחתה טענה זו ואישרה את הערכת השמאי המכריע, ומצאה אותה מנומקת היטב ומבוססת על שיקולים מקצועיים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערערת לפטור מתשלום פיצויים לפי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה, בקובעו כי הנזק היה משמעותי ובלתי סביר, ולא יהיה זה צודק לשלול פיצויים. הערר, שביקש לבטל את החלטת ועדת הערר, נדחה, והמערער חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 80,000 ₪.