בש"פ 2434/20

תקציר

הערעור מתייחס למשיב המואשם בביצוע עבירות מין מרובות בקטינים בתוך המשפחה ועומד כעת בפני צו מעצר עד תום ההליכים. המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי לשלוח את המשיב למעצר בית אלקטרוני בבית אמו במקום להחזיקו במאסר. המדינה טענה כי החלטת בית המשפט המחוזי שגויה, שכן הוא לא הכיר בסכנה הנשקפת מהמשיב. בתוך כך, הצדיק המשיב את החלטת בית המשפט המחוזי בהדגישו את מגפת הקורונה ואת הצורך לצמצם את המעצרים הפרונטליים. עם זאת, החוק תומך בעמדת המדינה כי יש לעצור את המשיב מאחורי סורג ובריח. על המשיב מוטל הנטל להוכיח נסיבות חריגות כדי שדי בניטור אלקטרוני. תסקיר שירות המבחן תיאר את המשיב כמרוכז בעצמו, חסר אמפתיה ואימפולסיבי, המהווה סיכון לפגיעה חוזרת. גם אמו של המשיב לא הצליחה לזהות התנהגות פלילית פוטנציאלית. נוכח חזקת המסוכנות ובהיעדר נסיבות מיוחדות, על המשיב להישאר בכלא. החששות בדבר מגפת הקורונה אינם חלים במקרה זה, שכן המשיב אינו נופל לקטגוריות בהן ניתן לשקול שחרור או דרכי מעצר חלופיות. יתר על כן, עבודתם האיטית יותר של בתי המשפט בשל מגפת הקורונה אינה מצדיקה את שינוי צו המעצר, במיוחד בהתחשב בחזקת החפות ובמשכם הקצר של ההליכים עד כה. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, והמשיב יישאר במעצר עד תום המשפט.