עב"ל 5062-01-15

תקציר

הערעור על תביעת נפגעי עבודה התקבל, והליקוי שנגרם למשיבה באוזנה לא הוכר ככזה. זאת, בשל היעדר קשר סיבתי בין אירוע העבודה לבין הליקוי. בעדותו של המומחה נקבע כי לאירוע ולליקוי של המשיבה בעקבותיו לא היה קשר סיבתי בשל בקשתה המאוחרת לטיפול רפואי – כחודש וחצי לאחר מעשה. המומחה הבהיר כי במקרים של ירידה פתאומית בשמיעה, שהיא האבחנה במקרה זה, סביר להניח שנפגע יפנה מיד לקבלת עזרה רפואית. חוות הדעת של המומחה, בכללותה, לא הותירה מקום לספק, וביטויים כמו "ייתכן" ו"יהי רצון" פורשו בהקשר של חוות הדעת כולה. לפיכך, הביטויים שננקטו מתוך זהירות לא יכלו לבסס קשר סיבתי. לפיכך, הוחלט לבטל את ההכרה בפציעתו של המשיב כפגיעה בעבודה, והמוסד לא חויב בשכר טרחת עורך דין.