ע"פ 548/83

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח בכוונה תחילה על סמך הודאתו ונידון למאסר עולם. בהליך החריג יוצג המערער על ידי סניגור חדש שהודה ברוב כתב האישום של התביעה, למעט שתי עובדות, והסתמך על הראיות הקיימות. ההגנה טענה כי לא הוכחה הכוונה להרוג, וביקשה במקום זאת הרשעה בהריגה. בית המשפט העליון ניתח את חומר הראיות ומצא כי התביעה הוכיחה די הצורך את כל יסודות העבירה – הכנה, החלטה להרוג והיעדר התגרות – ואישרה את ההרשעה. ערעורו של סניגור חדש, שביקש לבחון מחדש את התיק בשל מצבו הנפשי הנטען של המערער, נדחה. בית המשפט מצא כי ההליך התנהל בהגינות וכי העמדת סניגור חדש לערעור אינה מצדיקה בחינה מחודשת של התיק, בהיעדר נסיבות חריגות. במקרה דנן, מצבו הנפשי של המערער כבר נבדק ונמצא כי לא נפגע בעת הדיון. לפיכך, נדחתה העתירה לעיון חוזר בהכרעת הדין על יסוד טענה זו, וההרשעה המקורית ברצח בכוונה תחילה עומדת בעינה.