רע"ב 4306/11

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת המבקש למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק הדין המדובר נעתר לבקשת אסיר לצאת לחופשה קצרה של שמונה שעות, למרות התנגדותו של המבקש שהתבססה על מידע מודיעיני שהצביע על כוונות לפגוע באסיר. המבקש, המייצג את שירות בתי הסוהר, טען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק למידע המודיעיני וכי ביטחון האסיר ושלום הציבור אינם ניתנים לחלוקה. עוד נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי חרגה מהעקרונות המסדירים שלילת זכויות יתר מאסירים וכי יש להעניק את רשות הערעור גם בשל חשש לשלום הציבור. עם זאת, השופט קבע כי בית המשפט המחוזי בחן לעומק את התיק ואיזן בין הטיעונים והחומר המודיעיני שהוצגו, וכי אף שטענות המדינה היו מוצדקות, הן אינן מצדיקות מתן רשות ערעור. השופטת הדגישה כי הסוגיה העומדת על הפרק היא ספציפית לעניינו של האסיר ואינה מעלה סוגיה משפטית או כללית שתצדיק חופשה לערעור, במיוחד בהתחשב בתקופת המאסר הקצרה יחסית שנותרה לאסיר. לבסוף, השופט התייחס לפסיקה קודמת שהבחינה בין הסכנה לציבור הנשקפת מהאסיר עצמו לבין הסכנה לאסיר מגורמים חיצוניים, והגיע למסקנה כי החומר המודיעיני שהוצג אינו מצדיק מתן רשות ערעור במקרה זה. משכך, הבקשה נדחתה, והחלטת בית המשפט המחוזי עומדת בעינה.