סע"ש 36098-11-12

תקציר

התובע, מורה במקצועו, תבע את מעסיקו, מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, בגין זכאויות שונות לפי חוק חינוך ממלכתי ותקנות המוסדות המוכרים, לרבות שכר מורים, תגמולי הנהלה, מענק יובל, גמול השתלמות, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין. הנתבע טען כי הצדדים הסכימו על תנאים שונים וכי התובע אינו זכאי להטבות שתבע. בית הדין קבע, כי בחוזה ההעסקה של התובעת התקיים תנאי מכללא המבוסס על חוק חינוך ממלכתי ותקנות מוסדות מוכרים, אשר קבע כי שכר המורים ישולם בהתאם לתעריפים ולכללים הנהוגים במוסדות החינוך הרשמיים. לפיכך, התובע היה זכאי לשכר זהה לשכר עובדי ההוראה במוסדות הרשמיים, ויש לחשב מחדש את שכרו בשבע השנים שקדמו לתביעה. עוד קבע בית הדין כי יש לראות בעבודתו של התובע בשני מוסדות שונים, סוכת דוד וסוכת שלמה, עבודה רצופה באותו מקום עבודה. כך, התובע היה זכאי לפיצויי פיטורים עבור כל התקופה הרצופה שבין השנים 1981 ל-2012, בסך 332,820 ₪, בניכוי הסכומים שכבר שולמו. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובעת הלנה פיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים, לרבות הפרשי הצמדה וריבית, וכן דמי פיצוי בסך 12,000 ₪, בתוך 60 יום. באשר לנסיבות פיטוריו של התובע, מצא בית הדין כי התובע התחמק במכוון מהליך השימוע ולכן לא יכול היה לתבוע פיצויי פיטורים בעילות אלה. עם זאת, בית הדין פסק לתובע פיצויים בסך 10,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, שכן הנתבע לא התחשב בגילו של התובע ובהשלכות פיטוריו, והתמקד אך ורק בעלותו הגבוהה. לבסוף, נצטוו הצדדים לנסות להגיע להסכמה בדבר חישוב שכרו של התובע על פי תנאיו של עובד הוראה בתוך 30 יום. אם לא עשו כן, ימנה בית המשפט מומחה שיכריע במחלוקות בין הצדדים בעניין זה. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.