דב"ע נו/71 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין מעמדם התעסוקתי של המערערים העובדים באל על כדיילי קרקע זמניים ותחולת הסכמים קיבוציים עליהם. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ההסכם הקיבוצי לעובדים זמניים, התשמ"ב-1982, המחליף הסכמים קודמים, הוא ההסכם הראשון החל על יחסי העבודה של המערערות. המונח "עובד זמני" אינו מוגדר בחוק ומתפרש על פי ההוראות וההקשר שבו הוא מופיע. בית הדין כיבד את הסכמת הצדדים בדבר מעמדם של העובדים בהסכמים קיבוציים, אשר במקרה זה סיווגו את המערערים כעובדים זמניים. מעמדם לא שונה לעובדים קבועים על פי אופי עבודתם. באשר לטענות בדבר שכר בלתי שוויוני בגין עבודה שווה ואפליה, ציין בית הדין את מגמת החקיקה להימנע מהתערבות בחופש הצדדים ביחסי העבודה לקבוע שכר, בכפוף לשכר המינימום. במקרים של אפליה בשכר נקבעו חריגים, אך הראיות הראו כי עבודתם של המערערים לא הייתה זהה לזו של דיילים קבועים. בית המשפט דחה גם את הטענה לאפליה מגזרית על בסיס היעדר ראיות שהוצגו. לבסוף, הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות בשל אופי ההליך בו היו מעורבים מערערים רבים.