ת"פ 14395-12-18

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של סעיפי אישום, בהם תקיפת טרור, איומים, הפרעה לשוטר והיזק לרכוש בזדון, בעקבות שורה של אירועי אלימות כלפי בת זוגו ואחרים. השופט ציין את חומרתן של עבירות אלה, במיוחד אלה המבוצעות בתוך התא המשפחתי, ואת הצורך בהרתעה. נסיבות התקיפות, לרבות פוטנציאל הפגיעה, אופי האלימות ומספר האירועים הנפרדים, נלקחו בחשבון בקביעת טווח הענישה המתאים. במכלול מעשיו של הנאשם קבע השופט את הטווח שבין עבודות שירות ל-16 חודשי מאסר. כמו כן נשקלו גורמים מקלים שונים לצורך גזר הדין. השופטת לקחה בחשבון את עברו הפלילי המיושן של הנאשם, את הנזק שגרם עונש המאסר לנאשם ולמשפחתו, את נסיבות חייו הקשות ואת הודאתו באשמה, שהעידה על חרטה כנה. השפעה מיוחדת השפיעו על מאמציו של הנאשם לעבור תהליך שיקום ארוך ואינטנסיבי, על גישתו החיובית ועל המלצת שירות המבחן, שהצביע על סיכון מופחת לפגיעה חוזרת. בסופו של דבר החליטה השופטת לחרוג ממתחם הענישה שנקבע בתחילה, והטילה עליה עונש מצטבר של 300 שעות עבודות שירות, צו מבחן ל-12 חודשים, 8 חודשי מאסר על תנאי, 4 חודשי מאסר על תנאי, התחייבות כספית בסך 10,000 שקלים ופיצוי בסך 1,500 שקלים למתלונן. השופט הדגיש את חשיבות השיקום, במיוחד בתיקי אלימות במשפחה, וציין כי גזר הדין נועד לאזן בין כל השיקולים הרלוונטיים. הנאשם הוזהר מפני ההשלכות של אי ציות, כאשר המאסר על תנאי והמאסר על תנאי משמשים כגורם מרתיע.