ע"א 566/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך נישואין בין בני זוג לשעבר, המערער שהיה הינדי במקור והתגייר והמשיב שהיה יהודי. לאחר שעלה לישראל וקיבל אזרחות, הגיש המערער תביעת גירושין בבית הדין הרבני ואילו המשיב תבע מזונות שכנגד בבית המשפט המחוזי. בית הדין הרבני פסק לטובת המערערת וחייב את המשיב להתגרש. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי גיורו של המערער פסול ולפיכך הוא חייב בתשלום מזונות למשיב לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). שאלת המפתח הנוגעת לדיני המעמד האישי התעוררה מתהליך הגיור של המערער, שלא הוכר על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי מקום המגורים המוזכר בחוק לתיקון דיני המשפחה הוא מקום המגורים החדש, במקרה זה, ישראל. יתר על כן, בית המשפט קבע כי דתו האפקטיבית של המערער לאחר גיורו היא יהדות ולכן חובתו בתשלום מזונות צריכה להיקבע על פי הדין העברי ולא על פי החוק לתיקון דיני המשפחה. עוד קבע בית המשפט כי על בתי המשפט בישראל להכיר בתוקפם של נישואין שנערכו בחו"ל על פי חוקי המדינה בה נערכו הנישואין, שבמקרה זה הייתה הודו. מכאן, שהנישואין בין המערערת למשיב מוכרים. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לקבוע, על יסוד הדין העברי, האם חובת המזונות של המערערת עדיין עומדת בעינה, בהתחשב בפסיקת בית הדין הרבני המחייבת את המשיב להתגרש מהמערערת, ולבחון את התנהגותו של המשיב. החלטת בית המשפט העליון מחייבת לדון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בהתאם להנחיות שנקבעו.