ת"א 32570-01-10

תקציר

השופט קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו כי הצוות הרפואי התרשל במהלך לידתו, דבר שגרם לשיתוק מוחין או לנזק נוירולוגי אחר. ראשית, התובע לא הוכיח את הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי לבין אירועי לידתו. הקריטריונים הרפואיים הקובעים קשר סיבתי בין אירועים פרינטליים לבין נזק נוירולוגי לא התקיימו בעניינו של התובע. לדוגמה, תוצאת בדיקת רמת החומציות וציון אפגר לא תמכו בטענה שהיה חוסר אספקת חמצן במהלך הלידה. כמו כן, מצבה של התובעת לאחר הלידה היה תקין, מה שלא מעיד על מצוקה במהלך הלידה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט, פרופ' שטיינברג, הגיע למסקנה נחרצת כי אין קשר סיבתי בין מצבה של התובעת לבין אירועי הלידה, והשופט הסכים עם הערכתו. מאחר שהיעדר קשר סיבתי הוא סיבה מספקת לדחות את התביעה, השופט לא הרחיק לכת והתייחס לטענות הרשלנות. עם זאת, השופטת בחנה בקצרה את טענות התובעת בנוגע למעקב וניהול הלידה ומצאה אותן לא משכנעות. התובעת גם לא הצליחה להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל בשימוש במלקחיים במהלך הלידה. באשר לשאלה האם התובע סובל משיתוק מוחין, קבע השופט כי אינו סובל משיתוק מוחין, בהתבסס על הגדרת שיתוק מוחין כליקוי מוטורי סטטי. מצבו של התובע היה קל ולא עמד בסף שיתוק מוחין. גם אם כן, השופט הדגיש כי שיתוק מוחין קל אינו מעיד על קשר לאירועים סביב הלידה. לפיכך, נדחתה תביעת הנזיקין בגין רשלנות רפואית במהלך הלידה. התובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.