סע"ש 45509-03-13

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעת מספר שנים, טען כי הנתבעת לא שילמה לו הטבות שונות להן היה זכאי על פי ההסכמים הקיבוציים החלים בענף הבנייה, לרבות גמול שעות נוספות, תמורה לתקופת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון חופשות, דמי מחלה והפרשות לקרן השתלמות וקרן פנסיה. בית המשפט קבע כי יחסי הצדדים נשלטים על ידי ההסכמים הקיבוציים בענף הבנייה, שהיו בתוקף מעת לעת. בית הדין מצא כי פיטורי התובעת התרחשו ביום 19.10.2011 ולא לפני כן, ועל כן זכאית התובעת לתמורה בגין הודעה מוקדמת, אותה לא נתנה הנתבעת. עוד קבע בית הדין כי שכרה הקבוע של התובעת לצורך חישוב פיצויי הפיטורים עמד על 10,581 ₪, ועל כן זכאית התובעת להפרשי פיצויי פיטורים בסך 4,608 ₪. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעת הפרשי פדיון דמי הבראה בסך 1,755 ₪, והפרשי פדיון חופשה בסך 14,076 ₪, הן בהפרשי ריבית והן בהפרשי הצמדה. באשר לתביעה לדמי מחלה, מצא בית המשפט כי התובעת זכאית לדמי מחלה עד ליום 9.9.2011, ועל כן נדחתה התביעה להפסדי שכר, שכן יש לראות בתשלומים הנ"ל תשלום על חשבון רכיב תביעה זה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לוותק נוסף בסך 548 ש"ח, ולתרת דמי משק בסך 7,344 ש"ח, הן בהפרשי ריבית והן בהפרשי הצמדה. בית המשפט קיבל את תביעות התובעת לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ולקרן השתלמות, והורה לנתבעת לשלם לתובעת 6,353 ₪ ו-19,969 ₪ בהתאמה, הן בהפרשי ריבית והן בהפרשי הצמדה. לבסוף, בית המשפט מצא כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על מערכת היחסים בין הצדדים, וכי התובע עבד שעות נוספות. התובעת הייתה זכאית לגמול שעות נוספות בסך 79,114 ₪, בהפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.